‏15 מרץ 2015

 

הוראות ניהול ספרים -קימעונאי

מאת שלמה תורג'מן רו"ח עו"ד

בחלק הראשון של המאמר עסקנו והגדרנו בעיקר מי חייב בהוראות ניהול ספרים בשיטת החשבונות הכפולה. במאמר הזה אנו נסקור את הוראות ניהול ספרים לגבי עצמאים ו/או עוסקים בדגש על ספרים ספציפיים לכל ענף וענף.

כאמור במאמר הראשון, בבואנו לבחון איזה תוספת מהוראות ניהול הספרים חלה על הנישום יש ראשית לשאול את הנישום במה הוא עוסק. לאחר מכן לראות אם חלה עליו תוספת הוראות ניהול ספרים ספציפית או שלא חלה עליו שום תוספת בהתאם לסעיפים 2-4 להוראות ניהול ספרים. בשלב הבא יש לבחון את דברי הנישום מול ההגדרה הספציפית של אותה תוספת. ניתן למשל בנקל להתבלבל ולחשוב שעל הלקוח חלה תוספת ה' מקצועות חופשיים בעוד חלה עליו תוספת יא' שהיא נותני שירותים לכן יש לבדוק טוב בטרם מחליטים איזה תוספות חלה על הנישום. לאחר מכן יש לבחון את מחזור הנישום בסכום כולל מע"מ של הכנסותיו ו/או לבדוק את כמות העובדים שעובדים בעסקו ולהחליט בהתאם לאמור בסעיף של תוספת אם הוא חייב לנהל ספרים בשיטת החשבונות הכפולה.

בשל העובדה שיש דרישות דומות בין התוספות אז שיטת ההסבר תהיה שכאשר ניתקל במושג חדש נסביר אותו באותה תוספת ובתוספות האחרות נפנה לאותו הסבר. די דומה להוראות ניהול ספרים עצמם אשר ראשית נותנות את ההסברים על ההגדרות ולאחר מכן דרישות ספציפיות עבור כל תוספת ותוספת. הנני מתחיל לטפל בתוספות השכיחות יותר.

תוספת ג קמעונאים

קמעונאי מוגדר בתוספת ג' להוראות כך:

"קמעונאי" – נישום שעסקו או חלק מעסקו מכירת טובין מתוצרת זולתו לצרכן, או גם למי שאינו צרכן אם היקף המכירות למי שאינו צרכן הוא בלתי ניכר או באורח מקרי בלבד, לרבות סוכן המוכר לצרכן בשמו הוא.

למעשה קמעונאי הוא מי שמוכר טובין מתוצרת שהוא לא ייצר אותה ובדרך כלל לצרכן הסופי. כמו כן ביצוע פעולות לא מהותיות במוצר כגון אריזה או תיקון מסוים להכשרת המוצר לא הופכים את הקמעונאי ליצרן או נותן שירותים. בהתאם לסיפא שבהגדרת קמעונאי גם מכירה בלתי מהותית למי שאינו הצרכן הסופי כגון קרה למשל לקמעונאי שהוזמנה ממנו כמות גדולה של סחורה מסיטונאי ש"נתקע" בלי סחורה לא הופכת את הקמעונאי לסיטונאי. מהי מכירה בהיקף בלתי ניכר זה נקבע בפסיקה בשיעור שאינו עולה על  10% מסך המכירות של הקמעונאי.

  1. בהתאם לסעיף 2(א) לתוספת ג' להוראות לניהול ספרים קמעונאי שניכנס לסעיף חייב לנהל את חשבונותיו לפי השיטה הכפולה אם מחזור עסקאותיו עולה על 3,450,000 שח או 7 מועסקים או יותר (נכון לשנת המס 2010-2014). קמעונאי ברמה הזו יצטרך לנהל את הספרים הבאים:
  • ספר קופה
  • ספר תנועת מלאי שמכיר המכירה שלהם כולל מע"מ הוא 4,600 שח או יותר
  • ספר כניסת טובין של פריטים שלגביהם אין חובה לנהל ספר תנועת מלאי.
  • סרט קופה רושמת
  • חשבוניות
  • ורשימת מלאי לסוף שנה.

במקרה הנדון מי שחל עליו ניהול חשבונות לפי שיטת החשבונות הכפולה אזי לפי ההגדרה שנמצאת בסעיף 11 להוראות ספר הקופה הוא חשבון קופה במסגרת מערכת החשבונות לפי שיטת החשבונות הכפולה.

חשוב להדגיש כי קמעונאי שמחזיק בקופה רושמת שמסוגלת לספק לו תלוש מכירה שכולל את פירוט הטובין שנמכרו וכמותם, זה יחשב לו כאילו הוא הפיק חשבונית והוא יהיה פטור מהוצאת חשבונית ראו סעיף 2(א)(5) לתוספת ג'.

  1. סעיף 2(ב) לתוספת ג' להוראות ספרים זו הרמה השנייה של ניהול ספרים בתוספת והיא חלה על קמעונאי שמחזור עסקאותיו עולה על 1,950,000 שח ואינו על 3,450,000 שח, או קמעונאי שמעסיק 5 או 6 מועסקים וכן קמעונאי שהוא העל חנות תכשיטים , בעל חנות תמרוקים או בעל בית מרקחת (שלושת האחרונים התוספת תחול עליהם גם אם מחזור העסקאות או מספר המועסקים נמוך יותר מהקריטריונים של הסעיף אבל אם יש קמעונאי שחלק קטן מעסקו הוא תמרוקים או תכשיטים אז זה לא יחול עליו) או אופטיקאי שמחזור עסקו אינו עולה 3,450,000 שח ובעסקו פחות מ-7 מועסקים חייב לנהל מערכת חשבונות חד צידית. מערכת החשבונות צריכה לכלול:
  • ספר תקבולים ותשלומים
  • ספר כניסת טובין
  • סרט קופה רושמת
  • חשבונית- תלוש מכירה של קופה רושמת יכול שייחשב כחשבונית.
  • רישום או סימול המאפשר איתור תקבולים בשל מכירות בהקפה ואיתו תשלומים בשל קניות בהקפה.
  • רשימת יתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס.
  • רשימת המלאי לסוף שנת המס
  • תיק תיעוד חוץ.

3.  הרמה שלישית שיש בסעיף קמעונאים שחל עליהם סעיפים 2(ג) או 2(ד) שזה קמעונאי שמחזור עסקו עולה על 310,000 ואינו עולה על 1,950,000 או שמחזור עסקו

נמוך מ- 310,000 שח אך בעסקו 3 או 4 מועסקים ואז הוא חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול:

  • ספר תקבולים ותשלומים
  • סרט קופה רושמת
  • חשבוניות
  • תיק תיעוד חוץ
  • רשימת יתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס
  • ורשימת המלאי לסוף שנה.
  • קמעונאי שהוא קטן יותר שמחזור עסקו אינו עולה על 310,000 שח ובעסקו לא יותר משני מועסקים חייב לנהל לערכת חשבונות שתכלול לפחות:
  • ספר תקבולים ותשלומים
  • סרט קופה רושמת או ספר פדיון יומי
  • תיק תיעוד חוץ
  • קמעונאי שבעסקו מועסקים הוא לבדו או הוא עם בן משפחה אחד ונתקיימו בו כל אלה: עיקר הכנסתו נובע ממכירת דברי מכולת, ירקות, פירות, סיגריות או משקאות קלים. (מכירות המתאפיינות במתח רווחים נמוך) ומחזור עסקו אינו על 310,000 שח כולל מע"מ (נכון לשנים 2010-2014) וכן כל נישום קטן שחלה עליו אפילו תוספת אחרת והוא פנה אל פקיד השומה וזה אישר לו לנהל את ספריו בהתאם לסעיף 2(ה) לתוספת ג' רשאי לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות: ספר תקבולים ותשלומים שבצד התקבולים שלו ירשם בסוף היום כל הפדיום היומי על פי ספירת המזומנים בקופה וכן תיק תיעוד חוץ.
  • סעיף 3 לתופסת ג' קובע כי קמעונאי החייב בניהול ספר תקבולים ותשלומים יחזיק את כספי הפדיון היומי בקופה או במקום קבוע אחר בעסקו ולא מחוצה לו. אם אותו קמעונאי יחליט לנהל את כספי הפדיון בכיסו הוא יצטרך לתת הסברים בין ההפרש שיש בקופה הרושמת לבין הנמצא בפועל בתוך כיסו. כמו כן כספים שהוכנסו לקופה שאין מקורם בכספי הפדיון כגון כספי פריטה שהוכנסו בתחילת היום או כספים שהוצאו מכספי הפדיון למשל שילמנו לשליח שהיגע לעסק על שליחות על הניסום לנהל רישומים באותו יום וזאת בכדי שתיווצר התאמה בין רישומיו הקופה למשל סיכום ה-X לבין הנמצא בפועל בקופה ובעיקר רצוי שזה יקרה בעת ביקורת.
  • מכירת תכשיטים
  • קמעונאי המוכר מוצרים ממתכות יקרות וכן תכשיטים משובצים באבנים יקרות (שמתכת יקרה מוגדרת לרבות זהב כסף ופלטינה ואבנים יקרות מוגדרות לרבות יהלומים אודם ברקת וספיר ) ירשום בחשבונית/ בחשבונית עסקה משקל וסוג המתכת היקרה ותכולת המתכת הטהורה ו/או את משקל האבנים היקרות. קמעונאי חייב להוציא חשבונית עבור כל מכירה אין לו את הפטור של אי הוצאת חשבונית אם הוא הוציא סרט קופה רושמת כמו שי לאחרים ולגבי מכירה שסכומה אינו עולה על 3,050 שח היא תירשם גם בקופה. אכן יש רישום כפול מפני שסרט קופה רושמת לא יודע לספק את משקל המתכת היקרה.
  • גלריות לאומנות
  • .גלריות לאומנות ינהלו פרט לספרים ולתיעוד שציינו למעלה גם ספר כרוך וספר שמעבר לכך שהוא צריך להיות כרוך אם ייתלש ממנו דף אז יישאר העתק של הדף הממוספר. מהות הספר היא להפריד בין דברי אומנות שהם בקונסיגנציה לדברי אומנות שאותם הגלריה רכשה כמלאי ובכדי לנסות ולבחון את הרווח של הגלריה במקרה של מכירת מלאי זה ההפרש בין הקניה למכירה ובמקרה של משגור זה העמלה שהוסכם עליה עם הבעלים. לא מיותר לציין שיש לתת מספר סידורי לכל דברי אומנות בגלריה גם אם הוא פריט שהוא במשגור.

         עד כאן תוספת ג' קמעונאי להוראות ניהול ספרים נשמח לקבל תגובות הערות והארות על המאמר

בברכה שלומה תורג'מן עו"ד רו"ח התמחות במיסים

רחובות

 

Print Friendly, PDF & Email

השאר תגובה

fourteen − 2 =