להלן ננתח את העבירה של קבלת דבר במרמה ונעמוד על נקודות חשובות להבנת העבירה.

עפ 5102/03       מדינת ישראל נ' דני קליין היה מקרה של מר פלדה

"הגיש לקבוצה דרכון מזוייף בידיעה שהוא מזוייף, ומתוך כונה לקבל "דבר" תמורתו. מהפועל קיבל תשלום כסף; מהאיגוד קיבל את רישום ויליאמס כשחקן בוסמן, שלשמו פעל להשגת הדרכון." כך מנתחת את  יסודות העבירה כבוד השופטת פרוקצ'ה

עבירת קבלת דבר במרמה

  1. העבירה של קבלת דבר במרמה מתוארת בסעיף 415 לחוק העונשין:

"קבלת דבר במרמה

המקבל דבר במרמה דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים".

"מרמה" מתוארת בסעיף 414 לחוק:

כ"טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד הנטענת בכתב, בעל פה, או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת, או שאינו מאמין שהיא אמת; ו"לרמות" – להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל".

היסוד העובדתי בעבירה כולל יסוד של טענה כוזבת, וכן קבלת דבר מכח אותה טענה, כאשר בין שני הרכיבים קיים קשר סיבתי. רכיב נוסף העשוי להתווסף ליסוד העובדתי של העבירה הוא קיומן של נסיבות מחמירות אם ישנן כאלה. היסוד הנפשי בעבירה מורכב ממודעותו של המבצע להיות המעשה מעשה מרמה, ולקיומן של נסיבות מחמירות, אם ישנן כאלה, וכן כונה להגשים את התוצאה של קבלת הדבר, לפחות ברמת הכונה הפלילית של פזיזות (ע"פ 2955/94 מדינת ישראל נ' דורי, פ"ד נ(4) 573 578-9; ע"פ 2597/04 רויטמן נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(4) 1672; ע"פ 8325/05 בלס נ' מדינת ישראל תק-על 2007(1) 152).

"האינטרס החברתי עליו באה עבירת המרמה להגן הוא חופש הרצון, חופש הפעולה וחופש הבחירה של המרומה. פגיעה בחופש זה, אשר באה כתוצאה ממעשה המרמה, ואשר הביאה למרמה יתרון או הישג, היא שעומדת ביסודותיה של העבירה שבסעיף 415 לחוק" (ע"פ 752/90 ברזל נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(2) 539, 554; ד' ביין, האינטרס החברתי המוגן באמצעות   עבירת המרמה, הפרקליט כו (תש"ל) עמ' 85)."

מניתוח העבירה עולה כי :

  1. היסוד העובדתי בעבירה כולל יסוד של טענה כוזבת, וכן קבלת דבר מכח אותה טענה, כאשר בין שני הרכיבים קיים קשר סיבתי.
  2. יסוד הנפשי בעבירה מורכב ממודעותו של המבצע להיות המעשה מעשה מרמה.
  3. בעקבות המרמה נגרם יתרון או הישג. 
Print Friendly, PDF & Email
1 תגובות

השאר תגובה

17 + fifteen =