הלבנת הון מהי

"הלבנת הון היא הפיכת תקבולי פשיעה לבלתי מזוהים ככאלה" (בריצמן דמארי) וכן בדברי ההסבר לחוק איסור הלבנת הון התשנ"ט 1999 (להלן: החוק) נכתב "הלבנת הון היא עשיית פעולה ברכוש, לעתים באמצעות המערכת הפיננסית, במטרה להטמיע רכוש, שמקורו בפעילות עבריינית, בתוך רכוש הנושא אופי חוקי ותמים. תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי של הרכוש."

המטרה בהלבנת הון היא בעיקרה להסתיר את תקבולי הפשיעה שבדרך כלל קוראים להם "הון שחור" הון שהושג כתוצאה מהעלמת מס או התחמקות מתשלום המס כגון אי דיווח על הכנסות או ניפוח הוצאות אם באמצעות ניפוח של חשבוניות או החדרה של חשבוניות כוזבות "פיקטיביות" לעסק. הון שחור יכול להיות גם הון שהושג מפעילות פלילית רגילה כמו סחר בסמים או קבלת שוחד וכדומה. למעשה מדובר פה ב"כיבוס" הכסף השחור  והלבנתו הפיכתו לכסף לגיטימי כאילו מאז ומעולם הוא הושג באמצעים חוקיים וזאת מפני "שלכסף אין ריח" וכאשר הוא מוחדר למערכת הכספים קשה לעקוב אחריו ולהבחין בין כסף חוקי לכזה שאינו חוקי.

החידוש בחוק הלבנת הון הוא, שכיום לכסף יש ריח ומנסים להתחקות אחריו למנוע את החדרתו למערכת הפיננסית הלגיטימית ואם יש ספק על מקור הכסף כאשר מבוצעת עבירת מקור, אז אין ספק, מחלטים ולאחר מכן דנים.

להלן האמצעים האופייניים להלבנת הון: (כפי שהם מופיעים בדברי ההסבר לחוק)

1. הברחה של כסף מזומן למדינות שבהן הפיקוח על המטבע רופף, חוקי הסודיות הבנקאית חמורים ואין בהם חובת דיווח על הפעולה הבנקאית.

2. העברות אלקטרוניות בדויות של כספים, זאת כצעד ראשון למיקומו של הרכוש במערכת פיננסית מוכרת.

3. "הבניה" או פיצול של הפקדות והעברות לסדרת פעולות  פטורות מחובת דיווח ותיעוד, מקום שקיימות חובות כאלה, על פעולות בנקאיות בחוקים מסוימים."  אגב, פעולה כזו פשוטה למשל לייעץ לאדם להנמיך "לדרדס" את סכום ההפקדות בחשבון לסכום שנמוך מ-50,000 שח זוהי עבירת הלבנת הון מפורשת לפי סעיף 4 לחוק. גם אם הכסף הוא חוקי. המייעץ "החכמולוג" יכול להיכנס לעבירת הסיוע שבסעיף אף אם הוא פקיד בנק או עובד אצל נותן שירותי מטבע.

4. שימוש בחברות בדויות כצינור להעברת כספים, וכן שימוש בחברות חזית, שיש להם עסקים לגיטימיים, בגרך כלל חברות שיש להן תזרים מוזמנים גבוה הקשה לשומה, אגב מניפולציות בדיווחיה העסקיים של אותה חברה. למשל פתיחת חנות קימעונאית כגון מכולת או חנות ירקות או חנות אחרת של "הכל בשקל" ואז את המזומנים ממקור העבירה מפקידים לבנק וזה נראה לגיטימי מפני שכך מתנהגות החנויות הללו ההפקדות היומיומיות של מזומנים וזה לא אמור להעלות חשש, לאחר שהכסף בבנק לבצע ייבוא של סחורה מסין ולהעביר לשם את הכסף. סין זו אחת המדינות שעדיין לא הכפיפו אותה למדיניות הלבנת הון (מעניין למה ארצות הברית טרם איימה על סין שעל כל העברה של כסף מארצות הברית לסין ינכו מס של 35% מס במקור) לאחר שהכסף עבר לסין כבר קשה לעקוב אחריו. מאידך גם פקיד הבנק שמקבל כאלה הפקדות אמור להרים את עיניו מפני שמי שמכיר את מדיניות התשלומים יודע ש-80% מהתקבולים הם בכרטיסי אשראי ורק 20% זה מזומן ואם אין בחשבון הבנק הפקדות של כרטיסי אשראי הנורה צריכה להידלק השאלות צריכות להישאל וכמובן שהתשובות צריכות להיות מתועדות.

5. ניפוח ריווחי הון בדיווחים לרשויות. למשל מכירת של דירת מגורים שהיא פטורה ממס בתמורה יותר גבוהה מהתקבול בפועל יכול לשמש הסבר לגידול בהון.

6. ייבוא וייצוא בחשבוניות מזויפות בשערוך מנופח של הסחורה.

7. הקמת מערכות בנקאיות מחתרתיות, המאפשרות העברות אלקטרוניות בין-לאומיות של הון.

8.  שימוש בחלפני כספים לפעולות המרה והעברה של סכומי כסף גדולים. למשל ניקח עובד זר לרוצה להעביר כסף למדינת התושבות שלו הוא מגיע לחלפן כספים בארץ שבא הוא עובד מעביר לו מזומנים החלפן נותן לו פתק ועליו רשום הסכום כסף שהוא אמור לקבל בניכוי העמלה שלו. הפתק הזה מופנה לחלפן כספים בארץ המוצא ושם בני משפחתו יכולים למשוך את הכסף תמורת הפתק וזאת מבלי שעבר כסף בין שני המדינות. כעת ניקח את הדוגמא ונמיר אות אותה למקרה של אירגוני טרור וכדומה.

9. עסקאות "הלוואה" בדויות.

10. קניית נכסי ערך (יהלומים, זהב, חפצי אומנות, נדל"ן) בעבר לא הייתה חובת זיהוי של הקונה היום כן ראו סעיף 8א לחוק.

11. השקעות מזומנים בחברות עתירות ממון. (עסקי קבלנות, ביטוח, חברות להשקעות) במידה וההשקעה היא למעשה רכישה של עסק, כיום יש חובת זיהוי על נותני שירות עסקי רואי חשבון וערכי דין ראו סעיף 8ב לחוק.

12. שימוש באנשי "קש" ובחברות "קש" לביצוע עסקות מלבינות. (שלום, כאן כוכב הקופים?;)

מקובל לחלק את פעילות הלבנת ההון לשלושה שלבים.

1. השמה – נקודת הכניסה. הכנסת כסף שמקורו בפשיעה, אל תוך המערכת הפיננסית הלגיטימית.

2. ריבוד-  "הכיבוס" שינוע הכסף במערכת הפיננסית למשל העברתו מחשבון לחשבון או למספר חשבונות מסכומים נמוכים הוצאתו למדינות אחרות ולנאמנויות במקלטי מס וכדומה החדרתו לחברות בעלות פעילות לגיטית.

3. הכללה- לבסוף משיכת הכספים המכובסים. נקודת היציאה.

   המחוקק הישראלי בחוק איסור הלבנת הון הגדיר הלבנת הון כך:

3.    (א)  העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –

(1)   רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;

(2)   רכוש ששימש לביצוע עבירה;

(3)   רכוש שאיפשר ביצוע עבירה;

(4)   רכוש שנעברה בו עבירה.

 
           (ב)  העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו – העונש הקבוע בסעיף קטן (א); לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח.

מהי פעולה ברכוש

על כך נלך לסעיף ההגדרות בחוק

"פעולה ברכוש" – הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצירת נאמנות, וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, גם אם הוא אינו רכוש אסור;"

הואיל וחוק איסור הלבנת הון הוא חוק דרקוני בשל העונשים המושתים בגינו וכן הפגיעה הדורסנית בזכות הקניין שיש בו בשל החילוטים, סעיפים 3 ו-4 לחוק אוסרים על עשיית פעולה ברכוש שקשור לעבירה קודמת. ולכן בא סעיף 2 ומגדיר מהי עבירה קודמת המופיעה בתוספת הראשונה לחוק. הרשימה היא רשימה ארוכה ובתיקון 14 לחוק הוספו בא גם עבירות מס, סעיף 98 (ג2) לחוק מיסוי מקרקעין סעיף 117 (ב) לחוק מס ערך מוסף וסעיף 220 לפקודת מס הכנסה לצד עבירות שהם הגרעין הקשה של ארגוני פשיעה.

רשימה זו היא המדרון החלקלק של החוק ככל שמרחיבים אותה למעשה מעלים את רף הענישה של דיני העונשין ונוגסים בזכויותיהם של האזרחים. כאילו לא די בכמות החוקים והעבירות שקיימו היום עוד מוסיפים. ייתכן שמדינת ישראל מצאה לה פתרון יצירתי לגבות מס ללא העברתו בתקציב פשוט.  מרחיבים את החוק שהתחיל עם ארגוני פשיעה וטרור גם על עבירות של גנבת רכב, הפרת זכויות יוצרים עבירות לפי חוק כרטיסי חיוב עבירות מס שהמס עליה הוא מעבר לסכום מצחיק של 120,000 שח. רק לסבר את האוזן קרן החילוטים לפי חוק איסור הלבנת הון לשנת 2014 לפי הפרסומים של משרד המשפטים עמדה על 58.6 מליארד שקל שבעוד בשנת 2013 היא עמדה על 22 מליארד ראו את קצב הגידול ותבינו לאן החוק הזה לוקח את המדינה.

אינני מקל ראש בעבירות אלו אך טענתי היא שיש עונשים מספיק כבדים גם באותם חוקים הרי המחוקק הישראלי בכל חוק משאיר בסוף פרק של עונשים והם לא קלים בכלל. אך ייתכן ועונשים אלו לא מרתיעים את העוסקים בענף ויש להוציא את הגזלה מיד הגוזל בצורת חילוטים.

במטרה להילחם בהלבנת ההון מעבר לעונשים החמורים הקבועים בחוק  קבע המחוקק  שומרי סף. בראש וראשונה אלו הבנקים הראשונים להיפגש עם כניסת הכסף למערכת הפיננסית, לאחר מכן נותני שרותי מטבע ועוד ועוד חברי בורסה בשוק ההון חברות ביטוח יהלומנים ולאחרונה גם עו"ד ורו"ח שמטרתם לדווח אם באופן שוטף על פעולות פיננסיות.

למשל דיווח על הפקדה ו/ או תנועה של סכום באופן אוטומטי. סכום שמעל 50,000 שח, ודיווח על סכום נמוך יותר באופן ספציפי אם הפעולה לא תואמת את אופי הלקוח. הדיווח הוא אוטומטי לרשות להלבנת הון באמצעות מחשבים ומתקבלים ביום עשרות אלפי פעולות כאלה. הרשות להלבנת הון אמורה לנתח את הפעולות ואם היא חושדת על פעילות שייתכן שיש בא כדי לעבור על העבירות בחוק איסור הלבנת הון היא אמורה לפנות לרשויות.

 לכן כל הגורמים הנ"ל חייבים לבצע נוהל שניקרא "הכר את הלקוח" לזהות את הלקוח זה שפותח את החשבון לזהות את זה שמפקיד וכן לתעד ולשמור את כל הפרטי הזיהוי בין אם מבצע הפעולה עושה אותה עבור עצמו ובין אם הוא עושה אותה עבור אחר. כאשר יש ספק לגבי פעולה מסוימת עליהם גם לשאול ולקבל הסברים מניחים את הדעת. למשל מניין לחייל כסף לרכישת מכונית יוקרה.

האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי והוא רק דעה של החתום מטה

עו"ד רו"ח שלמה תורג'מן

המדע 1 רחובות

.