בערעורי מסים הנישום או העוסק הוא למעשה התובע כך עולה גם מתקנות מס ערך מוסף ומס קניה סדרי הדין בערעור. בשל הכלל של המוציא מחברו עליו הראיה. הנישום הוא אשר מבקש להוציא מרשות המיסים את המס או לחילופן להשאירו בכיסו. הנישום מוחזק כנאמן של רשות המיסים על המס שהוא מחזיק והוא צריך להעביר אותו לרשות המיסים. כך נוצר מצב שבערעורי מס התובע שהוא הנישום צריך להביא את העדים באופן כללי. אבל במקרה שרשות המיסים רוצה להיסתמך על עדויות של עדים שנחקרו אם תחת אזהרה או לא תחת אזהרה והיא מבקשת להגיש אותם לבית המשפט שיתרשם מהעדויות המוכיחות את טענותיה כך למשל מוציא החשבונית בחקירה במע"מ טוען שהוא לא מכיר את החברה ומעולם לא עשה איתה עיסקאות מה שיכול לבסס את טענת רשות המיסים כי החשבוניות לא הוצאו כדין או למרבה הצער הם חשבוניות שלא מייצגות עסקה קרי חשבוניות מס פיקטיביות. אזי התובע העוסק יכול לבקש שרשות המיסים תזמן את העד לצורך חקירה נגדית ועליה החובה לדאוג שהוא יגיע למסירת עדות הואיל וזוהי זכות בסיסית בבית משפט לחקור בחקירה נגדית. בפס"ד הנ"ל ניתנה ההחלטה הקובעת את אשר נאמר במאמר זה. להלן ההחלטה המבורכת של השופט רון סוקול

עמ (חי') 972-07-11 א.י. אביבים נכסים והשקעות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף חיפה

2."המערערת עומדת גם על חקירת נותני ההודעות מטעם המשיב. מדובר בהודעות שנגבו על ידי חוקרים מטעם המשיב ואשר המשיב מבקש להגישן. המערערת מבקשת לחקור את נותני ההודעות בחקירה שכנגד. המשיב טוען כי על המערערת לזמן את נותני ההודעות כעדים מטעמה ומתנגד לחייבו לזמנם.

בתקנה 10 א' לתקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור) תשט"ו- 1976 נקבע כי בית המשפט "יתיר הבאת ראיה עליה ביסס המשיב את שומתו […] גם אם ראיה כזו לא הייתה קבילה בבית משפט בהליך אזרחי". עם זאת, קבילותה של ההודעה שנגבתה מעד כראיה אין משמעה כי נותן ההודעה אינו יכול להידרש להיחקר חקירה שכנגד על ידי המערער.

דווקא בהחלטה בע"א 5709/05 בן שלמה נ' מנהל מס ערך מוסף – ירושלים, פ"ד נב (2) 241 (1998), עליו סומכת ב"כ המשיב, הדגיש בית המשפט את חשיבות החקירה הנגדית. משמע, כאשר מבקש המשיב להגיש הודעות של עדים שנגבו, הודעות אלו קבילות, אולם לבקשת מערער יש לאפשר לו לחקור את העדים בחקירה נגדית.

כאן יש להבהיר, המערערת אינה חולקת על זכותו של המשיב להציג את ההודעות כראיה ואינה טוענת כי תנאי להגשת ההודעות הינו התייצבות העדים. מאידך, המשיב אינו חולק כי למערערת זכות לחקור את העדים בחקירה נגדית. המחלוקת הינה רק על מי הנטל לזמן את העדים, האם על המערערת לפנות בבקשה למשיב לדאוג להתייצבות נותני ההודעות או שמא עליה לבקש מבית המשפט לזמן את נותני ההודעות כעדים מטעמה.

דומני כי הדין עם המערערת. המשיב רשאי להגיש את ההודעות ללא זימון נותני ההודעות כעדים מטעמו, עם זאת כאשר המערער מבקש לחקור את נותני ההודעות עליו לדאוג לזימונם בדומה לבעל דין בתיק אזרחי המגיש חוות דעת של מומחה אשר עשוי להתבקש על ידי הצד האחר לזמן את המומחה לחקירה (ראו תקנה 130 א' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984).

אוסיף ואעיר, מניסיוני בתיקים רבים, כך נוהגים הצדדים וככל שמערערים מבקשים ממנהל מס ערך מוסף לזמן את נותני ההודעות הוא עושה כן. הדבר אף מתיישב עם הצורך בניהול יעיל של ההליך שכן בידי המשיב פרטי כל נותני ההודעות, כתובותיהם ומספרי הטלפון שלהם וביכולתו לזמנם באופן יעיל יותר ולהבטיח את התייצבותם.

למען הסר ספק, אבהיר כי איני סבור שעליי לקבוע בשלב זה מה יקרה אם עד לא יתייצב למרות הזימון ומה תהא משמעות הדבר על הגשת הודעתו. ככל שיהיה צורך בדבר, הדברים ילובנו ויינתנו החלטות מתאימות.

איני מוצא כל סיבה מדוע שלא לזמן את החוקרים גובי ההודעות, כפי שפורטו בנספח 2 לבקשה. לעדויות אלו עשויות להיות השלכות על מהימנות גרסאות נותני ההודעות.

בעניין חומר החקירה אחליט בישיבה הקרובה לאחר שהמשיב יציג לעיוני את המסמכים לגביהם נטען לחיסיון.

אשר על כן אני קובע כי הדיון יערך במועד. המשיב ידאג לזימון נותני ההודעות. כמו כן אני מתיר את זימון גובי ההודעות כמפורט בנספח 2 לבקשה."

כן ירבו החלטות כאלה.

המשך המאמר מיום 03/07/2018

אכן בירכנו על פסיקה זו אך באה פסיקת בית המשפט העליון והפכה את ההחלטה על פיה. ראו פס"ד 630/18 גני ירושלים

וזה נימוק בית המשפט הנכבד

כאמור, תקנה 10א קובעת כי בערעור על שומה ניתן להגיש ראיה גם אם "ראיה
כזו לא היתה קבילה בבית משפט בדיון בהליך אזרחי". מהו הטעם שבגינו החליט מחוקק
המשנה לסטות בהליך ערעור המס מדיני הראיות הרגילים? עניין זה הובהר בע"א
95/5709 בן שלמה נ' מנהל מס ערך מוסף ירושלים, פ"ד נב(4 (241) 1998 ,(אשר עסק
בין היתר בחוקיותה של תקנה זו. בית המשפט הבהיר כי הרציונל שבבסיס התקנה הוא
שבערעור מס, בוחן בית המשפט את טיבה של ההחלטה המינהלית – שומת המס –
שקיבלו רשויות המס:
"קביעת השומה על-ידי רשות המס היא הליך מינהלי.
בהליך זה, הרשות המינהלית אינה כפופה לדיני הראיות
החלים בבתי-המשפט. על-כן, הרשות רשאית לסמוך את
החלטותיה גם על ראיות, אשר אינן קבילות בבית-המשפט.
המבחן המהותי שבו צריכות לעמוד הראיות עליהן
מתבססת הרשות הוא מבחן הראיה המינהלית. מבחן זה
מתמקד בערך ההוכחתי של הראיה, ולא בקבילותה בבית-
המשפט" (שם, בעמ' 250 ;ההפניות הושמטו)

ומסביר בית המשפט

משמעות הדבר היא, כי כאשר מנהל מע"מ מצרף לעדויות מטעמו גם את
ההודעות שגבה מאנשים שונים, הריהו למעשה מציג לבית המשפט את הראיות
המינהליות שעליהן הסתמך. אין מדובר אפוא בעדות מטעמו. המנהל אינו מבקש מאת
מוסרי ההודעות, שעל סמכן הגיע למסקנה שגני ירושלים הוציאה חשבוניות שלא כדין,
להעיד עבורו. הוא מבקש להראות לבית המשפט, מה היתה התשתית הראייתית שעל
בסיסה התקבלה החלטתו; תקנה 10א מאפשרת לו לעשות כן.

למעשה בית המשפט לא רואה את ההודעות הללו כעדויות אפילו שהם התקבלו תחת אזהרה אלא "הראיות המנהליות שעליהן הסתמך מהנהל". הוא מבקש להראות לבית המשפט מה הייתה התשתית הראייתית שעל בסיסה התקבלה החלטתו של המנהל."

ואני שואל ואומר איך ניתן להוציא מאדם מליוני שקלים לפגוע לו בזכות הקניין על סמך עדויות שהם ראיות מנהליות. איך רשות מנהלית כמו רשות המיסים יכולה לפגוע בזכות הקניין המעוגנת בחוק יסוד בכזו קלות. הרי בית המשפט מתייחסים לעדויות הללו כאילו הם נאמרו בפניהם. המשקל הרב שהם נותנים לה גם בלי שהם שמעו את העד זה בלתי נסבל הרי הערכאות דלמטה אכן מצטטות את העדים בהכרעות הדין למכביר. גם אם האדם שהיה בעדות מסר שקרים על ימין ועל שמאל. הרי אף אחד לא יודע מה האינטרס שלו למסור את עדות השקר. מדוע שאותו אדם ייקח עליו את התיק ויואמר אני הפקתי את החשבונית אני מסרתי אותה יש לו אינטרס להפיל את התיק על משהו אחר שזה תואם לאינטרס שלו ושל החוקר שיושב מולו והוא הולך הביתה. זה האינטרס של  מוסר העדות שעל פיה המנהל מקבל את החלטתו.

שמא תאמרו לי רגע בית המשפט אמר לך שאתה רשאי להביא אותם לעדות לקעקע את ראיות של  המנהל אם לא הבאת אותם אז אין לך אלא להלין על עצמך.

"התרופה, אם כן, ליתרון הדיוני שניתן למנהל מע"מ היא בשניים: ראשית,
גישה ליברלית בהתרת חקירה נגדית של מוסרי הודעות; ושנית, מתן משקל ראוי
להודעות הללו, שהיכולת לברר את טיבן היא מוגבלת."

תשובה תנסו אתם להביא עד עוין לבית המשפט שהוא יודע שאם מצליחים לקעקע את עדותו אז התיק נופל עליו השומה תעבור אליו.

מה עוד שמדובר בקופים חסרי כול שאין להם כסף לשלם לבית המשפט על זימון העדים. למשל בבית משפט בבאר שבע יצא לי לראות שהשופט ביקש 1,000 שח לעד כפול מספר העדים ואם אתה לא מפקיד את הכסף אז לא מזמנים את העדים ותיק שלך נופל והנה השיתו עליך שומה שתקבור אותכם לכל החיים רק על סמך החוקרים של מע"מ ותו לא. העדויות הללו מעולם לא עברו את מסננת בית המשפט. בתיקים אזרחיים על עשרות אלפי שקלי בודדים אתה צריך לעבור את כל דיני הראיות כדין המוציא מחברו עליו הראיה וכאן כלום. מסקנה איך שמקבלים את ההודאות של העדים לבקש מבית המשפט לזמן אותם לעדות ואם הם לא באים להביא אותם בצו בית משפט ולהכין את הלקוח מראש לעלויות.

על זה נאמר "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה"

שלומי תורג'מן עו"ד רו"ח רחובות

מסים עבירות מס ומקרקעין

 

Print Friendly, PDF & Email
Summary
חובת זימון עדים בחקירה נגדית בענייני מסים על מי חל הנטל לזמן את העדים
Article Name
חובת זימון עדים בחקירה נגדית בענייני מסים על מי חל הנטל לזמן את העדים
Author

השאר תגובה

eight + 3 =