30/01/18

המאמר יעסוק בליטגציה- ייצוג בבתי משפט בערעור על שומות מס ושומות מע"מ

לפני מספר ימים ניתנה החלטה על בקשה שהוגשה  לבית המשפט בהליך של ערעור על שומת מס ע"מ 58418 ה.ק. ש השקעות 2013 בע"מ נ' מנהל מע"מ חיפה ושם ניתנה החלטה האם ניתן להוסיף ראיה לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים ולאחר שהצדדים זומנו לדיון להשלמת טיעונים בעל פה ולאחר שהתיק עבר לכתיבת פסק הדין.

מדובר לכל הדעות בהליך שנמצא בדקה התשעים להכרעתו. מנהל מע"מ ביקש להכניס ראיה נוספת לתיק כאשר התיק עבר כבר לכתיבת פסק הדין.

בתיק הנדון המחלוקת הייתה האם השתתפות של משרד הכלכלה בתשלומי הורים שעוברים ישירות למעון הילדים חייב במע"מ בידי המעון שמקבל את הכספים הואיל ולכאורה זהו תקבול בגין מתן שרות או שמדובר פה בסובסידיה שהיא החריג לחיוב במע"מ של קצבה זו כפי שקיים בתקנות מע"מ סעיף 3 לתקנות הבאה לחריג את  תכולתו של  סעיף 12 לחוק מע"מ שזה האחרון  מחייב תמורה זו במע"מ. (על מקרה זה הרחבתי במאמר הקודם ראה באתר)

לצורך הדיון: המערערת – הנישומה זו החברה שהגישה ערעור על שומת מע"מ והמשיב זה רשות המסים.

בהתחלה רצתה הנישומה להכניס מסמך לתיק וזאת בשלב של סיכומי התשובה שלה לסיכומי המשיב – רשות המסים. טענת הנישומה היא כי מדובר במסך שהוא מבהיר ואין כאן הרחבת חזית. המדובר היה מייל שהיא קיבלה ממשרד העבודה והרווחה האומר לה להשלים המסמכים לצורך קבלת הסובסידיה ומכאן יש ראיה חיצונית לתיק כי בדובר בסובסידיה וזאת כטענתה שהתקבול הינו למעשה תקבול שאינו חייב במע"מ.

כמובן שבא כוח מע"מ התנגד להכנסת המסמך בטענה שיהיה בזה פגיעה בזכויות הדיוניות  של המשיב. כבוד השופטת הסכימה להשארת המסמך בתיק תוך שהיא נתנה למשיב הזדמנות להגיב על כך.

בהמשך המשיב לקח  את המייל וביקש ממשרד העבודה הבהרה על המייל מידי הלשכה המשפטית של משרד העבודה. התגובה לא איחרה לבוא והיא באה בצורת תשובה עם צרוף תצהיר שאומרת שכל התקבול שמשלם משרד העבודה למעונות היום הוא לרבות מע"מ.   תשובה בול, רשות המסים לא יכלה לצפות לתשובה טובה יותר כי הביאור מתיישב בדיוק לטענותיה.  נראה את אותו פקיד במשרד העבודה והכלכלה מתעסק עם הפרקליטות מיסוי וכלכלה.

וזה לשון התגובה

"ביום 22.11.17 התקבלה עמדת משרד העבודה, אשר ניתנה על ידי מר חגי פורגס, מנהל תחום מטה מעונות יום, המפנה לצו הפיקוח והטוען, כי משרד העבודה פועל על פי צו הפיקוח, כך שכספי ההשתתפות בשכר לימוד של ילדים שמשרד העבודה מעביר למעון היום כוללים מע"מ (אם מדובר בעוסק) או מס שכר (אם מדובר במלכ"ר)." 

כעת תראו מה קורה למשיב כאשר הוא צריך להכניס ראיה בתיק זה שעד לפני דקה טען על צרוף מייל כפגיעה בזכותו הדיונית בתיק.

המשיב טוען, כי במקרה הנדון, על אף השלב הדיוני בו מצוי הערעור, הבאת הראיה המבוקשת 
על ידי המשיב בשלב זה, "אין בה כדי לפגוע יתר על המידה במערערת" ויש בה כדי לעשות 
צדק ולמנוע עיוות דין ונזק לקופה הציבורית. לגישת המשיב, הראיה החדשה שהמשיב מבקש 
להציג, נועדה להוכיח כי המערערת קיבלה, באופן ספציפי, במסגרת הסיוע הניתן ממשרד 
העבודה והרווחה גם את מרכיב המע"מ, ועל כן ככל שיינתן פטור למערערת מתשלום מס 
העסקאות לפי גישתה, יהא בכך משום התעשרות שלא כדין על ידי המערערת על חשבון

קופת הציבור, שהרי יוותר בידיה רכיב המע"מ אותו קיבלה ממשרד הכלכלה על מנת שישולם
לשלטונות המס.

החלטת בית המשפט הייתה שניתן להכניס את הראיה לתיק מפני שערעורי מס הם לא כמו כל ערעור אלא יש להם גם תכלית של להגיע למס אמת וניתן לפצות על חוסר הנוחות שנגרם מניהול ההליך בתיק כגון הכנסת בקשה לתגובה, באמצעות השטת הוצאות על הצד שביקש להוסיף ראיה. אני מוכרך לומר שאני כן מקבל את האינטרס שכבוד בית המשפט ניסה להגן עליו וזה להגיע לשומת מס אמת וכל עוד לצד השני ניתן יומו בבית המשפט והוא יכול להגיב על כך ואין בזה הרחבת חזית אני רואה בזה כדבר לגיטימי לצורך ניהול ההליך. כבר נאמר בעבר על ידי גדולים ממני כי "הפרוצדורה איננה מיטת סדור" הפרוצדורה מטרתה לקבוע כללים דיוניים כיצד לנהל את הדיון בבית המשפט ולא להיות מערכת כללים נוקשים שיכולה להביא לפגיעה בזכויות המהותיות של הצדדים כמו המקרה הנדון פגיעה בזכות הקניין וכו'. וזה לשון כבוד השופטת הנשענת על החלטת בית המשפט העליון בעניין רובומטיקס

"דיון והכרעה: 
 הפסיקה העוסקת בהבאת ראיות נוספות קבעה כי ככלל יש לשמור על סדרי ניהול הדיון ועל 
בעל דין להגיש ראיותיו ב"חבילה אחת" ולא בתפזורת, וכי כל המבקש לחרוג מן הסדרים 
הללו, עליו הנטל לשכנע את בית המשפט כי עניינו הינו חריג ויוצא מן הכלל. 
ראו: ע"א 90/579 רוזין נ' בן נון . (5.7.1992 )
בהתאם, קבעה ההלכה הפסוקה כי בשיטה האדברסרית יש לשמור על איזון בין סדרי הדין 
בניהול ההליך המשפטי, תוך הקפדה על ניהולו היעיל ועל עקרון סופיות הדיון, לבין הצורך 
בגילוי וחשיפת האמת. 
.15 לפיכך נקבע כי בית המשפט הבוחן בקשה להגיש ראיה נוספת יתייחס לאופי הראיה הנוספת 
שאותה מבקשים להביא, האם הינה "טכנית" ופשוטה או שמא יש בה כדי להשפיע על השלב
הדיוני אליו הגיע ההליך המשפטי, וכן יינתן משקל לשאלה אם יכול היה המבקש להביא את 
הראיה קודם לכן, ומה הסיבה שבגינה לא הובאה הראיה במועד. 
 לצד כללים אלו החלים בהליכים אזרחיים רגילים, התפתחה בפסיקה גישה הנוגעת באופן 
מיוחד להליכי ערעור מס, לפיה ראוי לו לבית המשפט בערעור מס, הדן בבקשה להבאת ראיה 
נוספת, לבחון בצורה עניינית את אותה בקשה, מתוך מגמה שלא לחסום העלאת טענות 
חדשות, אך ורק בשל כך שהללו מועלות לראשונה בפני בית המשפט, בכפוף לכך שהאפשרות 
להעלות טענות חדשות כאמור לא תנוצל לרעה. 
גישה זו נולדה על רקע תפקידו הייחודי של בית המשפט בערעור מס שאינו זהה לתפקידו של 
בית משפט הדן בתובענה אזרחית רגילה, בין שני בעלי דין פרטיים. מאחר שפסק דין בערעור 
מס חותר להגיע לתוצאה מיטבית של שומת מס אמת, הדבר מחייב לנקוט "גישה עניינית 
וקונסטרוקטיבית בבירורם של ערעורי מס". 

זו היא עמדת בית המשפט העליון בעניין רע"א 14/1830 רובומטיקס טכנולוגיות בע"מ נ' 
פקיד שומה למפעלים גדולים 2.4.2015 ,( הקובעת: 
"אנו מקבלים את הצהרת המשיב – כפי שהיא עולה מתגובתו לבקשה שלפנינו – 
לפיה עמדת המשיב היתה מאז ומעולם שהצדדים לערעור מס רשאים להעלות לפני 
בית המשפט טענות לשם בירור מס אמת, בכפוף לכ( שאפשרות זו לא תנוצל לרעה, 
בנתון לשיקול דעת הערכאה הדיונית, וכי טענות המבקשת בעניין שלפנינו אינם 
אלא "התפרצות לדלת פתוחה". ואכן, בית משפט זה פסק זה מכבר כי בדונו בערעור 
מס, יושב בית המשפט המחוזי לא רק כמכריע בסכסוך בין שני בעלי דין כבערעור 
אזרחי רגיל, אלא שמוטלת עליו חובה לוודא שהשומה תהא שומת אמת (ע"א 
63/495 מלכוב נ' פקיד השומה, תל אביב, פ"ד יח ). 686 ,683 (2 )

ואולם, יובהר, אין בהלכה זו כדי לאפשר לנישום העלאת טענות חדשות ללא כל 
מגבלה לפני בית המשפט המחוזי. השאלה אלו טענות חדשות ראויות להישמע 
ובאיזה שלב, מונחת לפתחו של בית המשפט המחוזי, והוא אמור להפעיל בעניין 
זה שיקול דעת מדוד ושכל ישר, בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. "

עוד מוסיפה השופטת הכרעה שיש ללמוד ממנה בתיקי מס כאשר לא כל הטענות ניטענו כבר בשלב השומתי וגם הנישומים יכולים להיתשמש בא. לעתים מי שניגש לשלב הראשון של הדיון זה רואה החשבון או יועץ המס שבדרך כלל הם לא מעלים את הטענות משפטיות שניתן להעלות אותם בשלב השומתי והשאלה הנטענת האם בערעור המס ניתן להעלות אותם כי כאמור אם ערעור מס הוא כמו כל ערעור אז ערכאת הערעור אינה נחשפת לראיות ואם ערעור מס הוא הערכאה הראשונה שיושבת בדין אזי כן ניתן להעלות טענות שלא הובאו במסגרת דיוני השומה. לכן הבאתי את הפיסקה הבאה.

"יתר על כן ועיקר – לא ניתן להתעלם מן העובדה כי הטענה החדשה שמבקש המשיב להציג 
והראיה הנוספת שהמשיב מבקש להביא בפני בית המשפט כתימוכין לאותה טענה היא – 
טענה וראיה רלבנטית ועניינית, ונראה כי אף המערערת אינה טוענת להעדר רלבנטיות לראיה. 
24. דומני כי מקום בו התנהל הליך שומתי, אך טענה שראוי היה שתישמע במסגרתו לא נשמעה
– מחמת שנשמטה או מחמת כשל אחר ) לא די בכך, אפריורית, כדי לשלול את אפשרות 
העלאתה במסגרת שלב הערעור בבית המשפט. 
בעניין זה, בית המשפט העליון בהלכת רובומטיקס אך הבהיר את הברור מאליו כי יש – 
לקיים ולנהל דיונים בערעורי מס מתוך גישה עניינית וקונסטרוקטיבית. גישה זו אינה חד 
צדדית, אלא דו צדדית. היא נדרשת הן מרשות המס והן מן הנישום. אין להערים קשיים 
בהצגת טענה חדשה בערעור, ככל שיש בה כדי להביא לתוצאת מס אמת, אלא אם מתרשם
בית המשפט ממצב דברים של ניצול לרעה של ההליך."

 מסקנה למייצג בערעורי מס אם צריך להכניס ראיה או לזמן עדים בכדי לשפוך או על התיק לא לוותר ולהגיש בקשות בתיק.

אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי אלא דעה אישית של מחברו

 

שלומי תורג'מן עו"ד רו"ח רחובות

מסים עבירות מס הלבנת הון מקרקעין

ובעיקר ניהול הליכים בבית המשפט

Print Friendly, PDF & Email
Summary
הוספת ראיות בהליך של ערעורי מסים ושומות מע"מ
Article Name
הוספת ראיות בהליך של ערעורי מסים ושומות מע"מ
Description
המאמר יעסוק בליטגציה- ייצוג בבתי משפט בערעור על שומות מס ושומות מע"מ על מקרה פרטי לש הוספת ראיות בהליך של בית משפט גם במקרה של אחרי הגשת הסיכומים בין הצדדים. על האיזון בין הפרוצדורה בהליך המיסים לבין גביית מס אמת.
Author

השאר תגובה

seventeen − 12 =