בתאריך 16/10/2018 ניתן פסק דין (ע"א 8158/16) מעניין בבית המשפט העליון שהיה ערכאת ערעור   על פסק  דין שניתן בבית המחוזי חיפה בידי כבוד השופט אליקים אברהם ה"פ 35011-03-15 בן מנחם ואח' נ' פקיד שומה חיפה. המקרה שהיה כך היה:

לנישום היה חוב בגין שומות מס הכנסה שהפכו להיות חלוטות המדובר בשומות מס לשנים 1998-2002 אשר הנישום הגיש ערעור על שומות מס הכנסה וערעורו נדחה ביום 24.03.2002. כמו כן הנישום לא חולק על השומות ועל גובה החוב אלא הוא מבקש מבית המשפט בהליך של המרצת פתיחה כי בית המשפט ייתן  צו מניעה קבוע אשר ימנע מהמשיב (פקיד השומה) לנקוט בהליכי גביה נגדו בשל משך הזמן הרב שעבר ממועד המשפט ועד למועד בו הנישום קיבל את הודעת החוב. שלשיטת הנישום הוא קיבל אותה בתאריך 29.01.2015.

ההליך התחיל למעשה על יד אשתו השנייה של הנישום שכאמור לעניין מס, תמיד מס הכנסה מפנה את השומה לשני בני הזוג. וזאת האחרונה הגישה את המרצת הפתיחה שפקיד השומה יימנע מלגבות את חוב המס של בעלה החדש מנכסיה היא. אכן האישה הגיעה להסכמה אם פקיד השומה שהוא לא יפעל כלפיה לגביית החוב ומכאן ההליך המשיך מול הבעל.

בערעור הנדון חלים שני מערכות דינים אחד דני ההתיישנות והשני דיני השיהוי. דיני ההתיישנות קובעים כי אם קיימת עילת תביעה יש להפעיל אותה תוך 7 שנים במידה ואין מדובר במקרקעין. מאידך בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה חובה על הרשויות לא לשהות מעבר לשלוש שנים לשם גביית חוב. וכך לשונו

 מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה מתאריך פברואר 2012 הפעלת הליכי גבייה מנהליים לפי פקודת המיסים (גביה) מספר הנחיה 7.1002

וכך הוא כותב בסעיף 5 להנחיה שמפאת חשיבותה נצטטה ככתבה וכלשונה.

"תקופת השיהוי: מהו פרק הזמן מהמועד שבו היה החוב לסופי, שבסיומו ניתן לומר שהרשות מנועה מלנקוט הליכי גביה?

וכך הוא עונה "לפי פסיקת בית המשפט, דיני ההתיישנות חלים על הליכי גבייה מינהליים. עם זאת, מאחר שעסקינן בפעולותיהן של רשויות מינהליות, חלים לצד דיני ההתיישנות, גם דיני השיהוי.

ככלל, תקופת ההתיישנות של תובענות אזרחיות היא 7 שנים, אלא שבהתחשב בטיבם ובאופיים של חובות מנהליים, אין זה סביר שרשות מנהלית תנקוט לראשונה הליכי גבייה ללא התראה וללא צידוק, לאחר שחלפו שנים רבות מן המועד שבו יכלה לראשונה לגבות את החוב. לפיכך, על הרשות לפתוח בהליכי גביה תוך פרק זמן סביר שהוא קצר מתקופת ההתיישנות האמורה. פרק זמן כאמור, מן הראוי  שלא יהיה ארוך משלוש שנים. "ההדגשה היא במקור

ראשית ניתן ללמוד מהחלטת היועמ"ש שדיני ההתיישנות מקפלים בתוכם את דיני השיהוי. קרי, ההתיישנות היא הסדר סגור וארחיב

וכך היוע"מש  כותב בסעיף 2 שכותרתו "העיקרון: רשות מנהלית אינה רשאית להשתהות בגביית החוב

"פקודת המסים גביה אינה מנחה את הרשות בשאלה תוך כמה זמן מן היום שבו רשאית היא לפי חוק לנקוט בהליכי גביה, להתחיל לפעול, או כיצד לנהוג משפתחה בהליכי גביה. דבר זה, יחד עם העובדה שהליכי גביה כרוכים בהפעלת מנגנון מינהלי בעלות שלא מבוטלת, הביא לידי כך, שרשויות לא מעטות נמנעו מגביית חובות או השתהו במשך שנים רבות בהפעלת הליכי גביה ונקטו בהם לראשונה זמן רב מאוד לאחר מועד היווצרות החובות.

"מצב זה אינו תקין: אין זה סביר שרשות מנהלית תנקוט הליכי גביה מינהליים לראשונה וללא צידוק לאחר שנים רבות, תוך שהיא מעמידה את האזרח, בשל זמן רב שחלף, במצב שבו יקשה עליו להתמודד עם טענת החוב. (ההדגשה הינה במקור)

"לעניין זה יודגש, כי תחולתם של דיני ההתיישנות על הליכי גבייה מינהליים, אינה מוציאה את תחולת של דיני השיהוי. אין זה סביר שרשות מנהלית תשתהה בפתיחת הליכי גבייה מינהליים ועליה לפתוח בהם ולנהל אותם תוך פרק זמן סביר."

לעניין דיני ההתיישנות

סעיף 2 לחוק ההתיישנות קובע בזאת הלשון

"תביעה לקיום זכות כל שהיא נתונה להתיישנות, ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה, אך אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה."

5     התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא –

(1)   בשאינו מקרקעין – שבע שנים;

(2)   במקרקעין – חמש-עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) – עשרים וחמש שנה.

6.     תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.

בעמוד 18 לספרו של המלומד טל חבקין "התיישנות" הוא קובע כי "התיישנות מתאפיינת בדרך כלל כהסדר סגור, משום שאין מתקיימת עילת הארכה או השעיה הקבועה בהסדר סטטוטורי בית המשפט מחוייב לדחות את התביעה, והוא נטול שיקול דעת בעניין (ולמצער שיקול הדעת שלו מוגבל לנסיבות מסוימות).

בתחילת הפסקה הוא מסביר מהוא הסדר סגרו כך

"הסדר סגור – הוא הסדר התוחם פעולה משפטית בזמן ואינו מותיר לבית המשפט שיקול דעת להאריך את המועד שנקבע בו"

כעת נעבור לדיון בפסק הדין לכאורה צודק הנישום כי אם נשלחה לו הודעה על קיום חוב בשנת 2015 על חוב של שנת 2002 אזי אין מקום לקבל את התביעה לאור השתהותה הרשלנית של רשות המיסים בשכבה על החוב.

אך יש לדעת כי פעולות של גביה עוצרים את מועד ההתיישנות ומבטלים את כל דיני השיהוי מפני שהרשות לא השתהתה אלה פעלה ליידע ולגבות מהנישום את חוב המס.

במקרה נדון ניקבע בבית המשפט המחוזי כי הנישום ידע גם ידע על עצם החוב וכי מתנהלים נגדו הליכי הגביה וזאת המטעמים שהנישום בעצמו עדכן את פקיד שומה על הכתובת שהוא מעוניין שילחו אליו את דבר הדואר וכך פקיד שומה פעל שלח אליו את הודעות השומה במשך 10 שנים לאותה כתובת שהוא הודיע עליה לפקיד השומה. הנישום טען מאידך שהוא מזמן לא גר באותה הכתובת וכשם שבשנת 2015 טרח פקיד שומה לשלוח לו את הודעת השומה לכתובת המעודכנת במרשם האוכלוסין כך היה עליו לפעול בשנים עברו.  שאכן הוכח במשפט כי הנישום עדכן את כתובת המגורים שלו במשרד הפנים.

בבית המשפט העליון לעניין מסירת הכתובת דחה את טענות פקיד השומה"העובדה שבמשך מעל לעשר שנים שלח המשיב הודעות על דרישת תשלום לכתובת לא נכונה, בדרך של "שגר ושכח", ולא נקט צעדים כדי לתקן את טעותו, מקימה על פני הדברים טענת התרשלות כנגדו."

עוד טען פקיד שומה שהוא שלח אליו במשך התקופה כ- 30 עיקולים לבנקים וזה לכשלעצמו מקים את הנטל כי פקיד השומה פעל לגביית החוב וכי הנישום מנוע מלטעון על שיהוי המצדיק את ביטול השומות.

אציין כי בבית המשפט העליון כבוד השופט גרוסקופף טען שאין מספיק שליחת עיקולים לבנקים אלא היה על פקיד השומה להוכיח כי הנישום אכן קיבל וידע על העיקול. היה  על פקיד השומה להראות את תשובות הבנקים אליו. ואז היה ניתן להסיק שאכן הנישום ידע על העיקולים אך משפקיד שומה לא הביא הוכחות אלו הם ראיה כי פקיד השומה לא פעל נכון.

"וכך הוא מסכם מכל האמור עולה כי התנהלות זו של המשיב אינה עולה בגדר פעולה במהירות וביעילות הראויה. עסקינן בהתרשלות, אף יש לומר התרשלות רבתי, באופן בו התבצעו הליכי הגבייה."

נציין כי בבית המשפט העליון השופט גרוסקופף קיבל את הערעור אך השופטת ברק ארז דחתה אותו ואילו השופט עמית הצטרף אל דעתה כך הערעור נדחה ברוב של 2 נגד אחד.

כבוד השופטת ברק ארז ראשית נסחה את המחלוקת כך: "לשיטתי, השאלה
שבפנינו היא מה הדין במקרה שבו דרישות תשלום ששלחה רשות המסים נשלחו לכתובת המגורים הלא עדכנית של הנישום, אך בנסיבות שבהן הוא עצמו מסר כתובת זו לרשויות המס קודם לכן. מכאן, נגזרות גם שאלות נוספות ותשובות להן כמפורט בהמשך חוות דעתי. בהתאם לכך, אם תישמע דעתי יידחה הערעור במקרה זה."

וכך היא מנמקת "ראשית, לשיטתי, אין לומר שמדובר במשלוח של מכתבים במתכונת של "שגר
ושכח" בנסיבות שבהן המשיב הראה כי במקביל למשלוח המכתבים נשלחו הודעות
עיקול רבות לבנקים שונים. אכן, כפי שהדגיש חברי, פקודת המסים (גביה) כוללת
סמכויות מרחיקות לכת, שיש להקפיד באשר לאופן הפעלתן. עם זאת, משבחר המחוקק
להשאיר סמכויות אלה על כנן מחמת נחיצותן בתחום גביית המסים יש לתת לכך את
מלוא התוקף, ופעילות משולבת של משלוח הודעות והטלת עיקולים צריכה להיחשב
לפעילות התואמת את הוראות הדין. חברי סבור כי בנסיבות העניין לא הוכחה הטלת
העיקולים כדבעי. אכן, טוב יותר היה אילו המשיב יכול היה להציג לבית המשפט את
התגובות שהתקבלו מן הבנקים על משלוח הודעות העיקול. אולם, בכך לא מסתיים
הדיון. לאחר שנים כה רבות – ומשהראה המשיב כי שלח הודעות עיקול – אני סבורה
שעומדת למשיב חזקת תקינות המינהל, וכל עוד לא הוכח אחרת חזקה שהודעות עיקול
אלה הגיעו ליעדן. חזקת תקינות המינהל נועדה בדיוק למקרים מסוג זה, שבהם הרשות
עשויה להידרש להציג ראיות לפעולות שבהן נקטה לאחר שנים רבות."

לסיכום על בעל חוב בכלל ועל הרשות המנהלית בכלל לא לשכב על החוב אלא עליה ליצור מגע עם החייב על מנת לגבות את החוב ולא לגרום לו להתנפח משל היה תוכנית חסכון.

החתום מטה היה תיק מול עריית בת ים שגם נסתה להטיל חוב אחרי 13 שנים ממועד יצירת החוב ובמקרה שלי הצלחתי להדוף את התיק מתיק של 154,000 שח הוא נסגר בפשרה של 10,000 שח הואיל והצלחתי להוכיח כי העירייה לא פעלה לגביית החוב נגד מרשי אלא פעלה נגד אדם אחר שאכן היה בפועל בנכס וכאשר הוא נפטר נזכרה העירייה שיש לה עוד אדם לגבות ממנו את החוב. רך טענתי כי מרשי  הוכנס לחוזה מול העיריה בדרך לא דרך ולעיריה גם לא הייתה הוכחה כי הוא חתם אי פעם על חוזה להשכרה. אבל הטענות היו אותם טענות האם המכתבים שהעירייה שולחת לגביית חוב הם מספיקים לצורך עצירת מועד ההתיישנות והאם העיקולים שהיא אכן שלחה הם הוכחה לכך כי הנישום היה ער לחוב מול העירייה.

במקרה הנדון של פסק הדין הנישום קיבל פסק דין נגדו וידע על החוב ולכן השופטת ראתה אותו לא כהאדם המסכן שהרשות המנהלית פועלת נגדו שלא בתום לב אלא שמדובר באזרח שידע והתחמק מתשלום המס וניסה להבריח נכסים לחול על מנת להימנע מתשלום המס כפי שהובא מתצהיר שהוגש לבית המשפט על ידי הנישום בהליך אחר של גירושין מול אשתו הראשונה.

הכותב בוא שלמה תורג'מן עו"ד רו"ח המתמחה במיסים עבירות מס וייצוג מול רשום המסים לרבות בבית משפט

אין לראות במאמר זה כייעוץ משפטי ולכל מקרה יש דין שונה בהתאם לנסיבותיו.

שלמה תורג'מן עו"ד רו" רחובות.

Print Friendly, PDF & Email
Summary
התיישנות חוב מס עד מתי? גביה מנהלית של מסים מס הכנסה מע"מ וארנונה
Article Name
התיישנות חוב מס עד מתי? גביה מנהלית של מסים מס הכנסה מע"מ וארנונה
Description
המאמר יעסוק בגביה המנהלית של רשות המסים. עד מתי מותר לרשות לנסות לגבות את החוב וממתי ניתן לומר כי חלים על החוב דיני ההתיישנות ו/או דיני השיהוי והרשות מנועה מלהמשיך את הליכי הגביה.
Author
Publisher Name
shlomo turjeman lawyer & c.p,a
Publisher Logo

השאר תגובה

17 − 6 =