כידוע החל מתיקון 132 לפקודת מס הכנסה בשנת 2003 תושב ישראל חב על כל הכנסותיו בכל העולם זוהי שיטת מס פרסונלית. עד אז הכנסותיו של תושב ישראל היו חייבות בישראל רק על הכנסות שהופקו או שנצמחו בישראל. (היה חריג קטן שאם ההכנסה נתקבלה לראשונה בישראל אף אם הופקה בחו"ל אז היא גם הייתה חייבת במס בישראל) וזוהי שיטת המס הטריטוריאלית קרי שיטת מס שממסה הכנסות שניצמחו בתוך הטריטוריה של המדינה ושיטת מס זו הייתה קיימת בישראל עד 31.12.2002.  

כך השיטה מתומצתת בסעיף 2 לפקודת המס.

2.           מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנתמס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראלאו מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל

לעניין תושבי חוץ שיטת המס הייתה טריטוריאלית בעבר וגם כיום לגביהם שום דבר לא השתנה הכנסותיהם שהופקו או שנצמחו בישראל חייבות במס בישראל הכנסות שלהם שהופקו מעבר לים הם לא בטריטוריה של מדינת ישראל ולכן הם חייבות במס בישראל. 

מה לגבי המס שתושב חוץ משלם במדינת המושב שלו? האם לא יווצר מצב של כפל מס גם במדינת ישראל וגם במדינת המקור על כך באם לפתור זאת אמנות המס בין שני המדינות. מדינת המושב מתחלקת עם מדינת המקור שבא הופקה ההכנסה. ראשית מדינת המקור לוקחת את חלקה ואם המס במדינת המושב גבוהה ממדינת המקור אז החייב במס משלים את היתרה. 

בכדי לדעת אם הכנסתו של תושב חוץ חייבת במס בישראל יש לבחון היכן הופקה ההכנסה ועל כך עונה לנו סעיף 4א לפקודה להלן הסעיף:

מקום הפקת ההכנסה (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 ת"ט תשס"ג-2002 (תיקון מס' 134) תשס"ג-2003  

4א.     (א)[1]       המקום שבו הופקה או נצמחה הכנסה, השתכורת או רווח מכל אחד מהמקורות המפורטים להלן יהיה –

(1)   לגבי הכנסה מעסק – המקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת ההכנסה;

(2)   לגבי הכנסה מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי – המקום שבו מתבצעים העסקה או העסק;

(3)   לגבי הכנסה ממשלח יד – מקום ביצוע השירות;

(4)   לגבי הכנסה מעבודה – מקום ביצוע העבודה;

(5)   לגבי ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה – מקום מושבו של המשלם;

(6)   לגבי דמי שכירות או דמי שימוש בנכס – מקום השימוש בנכס;

(7)   לגבי השתכרות או רווח, לרבות תמלוגים, שמקורם בנכס לא מוחשי – מקום מושבו של המשלם;

(8)   לגבי קצבה, מלוג ואנונה – מקום מושבו של המשלם;

(9)   לגבי הכנסה מחקלאות – מקום הנכס מניב ההכנסה;

(10)  לגבי דיבידנד – מקום מושבו של חבר בני האדם משלם הדיבידנד;

 

(11)  לגבי השתכרות או רווח מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים, כאמור בסעיף 2א – מקום משובו של משלם ההשתכרות או הרווח כאמור.

למשל תשוב חוץ שיש לו פעילות עסקית שמפיקה הכנסות בישראל חייב במס בישראל, עורך דין תושב חוץ שבא לתת שרות בישראל חייב במס בישראל סעיף קטן 3 לחוק עובד של חברה מחו"ל שבא לתת עבודה בישראל למשל תומך בתוכנה מחו"ל או טכנאי להתקנת מכונה חייב במס בישראל מקום ביצוע העבודה. תושב חוץ מקבל ריבית מבנק הפועלים בישראל למשל מקום הפקת ההכנסה של תושב חוץ מרבית הוא מקום תושבות המשלם לכן רואים את מקום הפקת ההכנסה בישראל וזח חייב במס בישראל וכן עם חברה תושבת ישרלאל משלת לתושב חוץ דיבידנד לכן הקום הפקת ההכנסה הוא בישראל. הכנסות שכירות אם הנכס הוא בישראל אז ההכנסה חייבת במס .נכס שכירות של נכס לא מוחשי למשל תושב חוץ נותן לתושב ישראל זכות להשתמש בפטנט שהוא המציא והישראלי משלם לו תמלוגים וכלן ברגע שהמשלם הוא ישראלי דמי שימוש בזכויות יוצרים וכו' אזי ההכנסה הופקה בישראל ותשב החוץ חייב במס בישראל.

כיצד תושב החוץ משלם את המס בישראל דרך שיטת ניכוי המס במקור. בעקרון על הכנסות של תושב חוץ יש חובה ניכוי מב במקור של 25% סעיף 170 לפקודת מה הכנסה או בשיעור מס חברות אם מקבל ההכנסה הוא חברה זרה שכיום הוא 23%. והכל כפוף לאמנת המס בין ישראל למדינת התושבות של מפיק ההכנסה.

לכן מתחילים בדין הפנימי של ישראל שיש לישראל זכות מיסוי של מדינת המקור ולאחר מכן פונים לאמנה שיכולה לשלול לחלוטין את זכות הניכוי מס במקור. ואם אין אמנה למשל מדובר בתושב אוסטרליה אז חל הדין הפנימי של ישראל. 

לעניין רווח הון של מקרקעין בישראל ישנה זכות מיסוי למדינת המקור ומדינת התושבות של מקבל ההכנסה יכולה גם להטיל מס שיורי על אותו רווח ההון והיא תצטרך לתת זיכוי על המס שנוכה לתושב שלה במדינת המקור. על רווח הון שהפיק תושב חוץ חל סעיף 89(א)(2) שהוא הסעיף שמחייב את המס וישנו גם סעיף של פטור ממס רווח הון סעיף 97 (ב2), (ב3).

לכאורה לגבי תושב ישראל מה אכפת לנו היכן הופקה ההכנסה הרי הוא חייב על כל הכנסותיו בכל מקום בעולם. אבל יש לכך השלכה חשובה על תושב ישראל והיא האם תושב ישראל ששילם מס בחול יכול לקבל זיכוי ממסים שהוא שילם בחו"ל. 

"מסי-חוץ"- מסים המשתלמים על ידי תושב ישראל לרשויות המס של מדינה מחוץ לישראל, על הכנסה שהופקה או שנצמחה באותה המדינה, לרבות מסים המשתלמים למדינות שהן חלק ממדינה פדרלית או לרשויות אזוריות שהן חלק מאותה המדינה, המחושבים כאחוז מההכנסה, ולמעט מסים עירוניים.

למשל תושב ישראל שהוא גם תושב ארצות הברית קיבל ריבית מבנק לאומי בישראל הוא משלם מס בישראל וגם בארצות הברית הוא ישלם מס בגין אותה הכנסה כי הוא אזרח ארצות הברית שממסה גם תושבים וגם אזרחים האם בישראל הוא יקבל זיכוי על המס שהטילה עליו ארצות הברית תשובה לא ולא ההכנסה לא הופקה בחול זה לא הכנסות חוץ. מאידך על המס ששולם בישראל הוא צריך לזדכות כאשר הוא מדווח על ההכנסות שלו מישראל.

דוגמא שנייה אותו תושב ישראל וגם ארצות הברית הפיק הכנסות ריבית בהולנד בישראל התושב יקבל זיכוי רק על המס ששולם בהולנד ואם ארצות הברית גם ממסה את האזרח בישראל הוא לא יקבל זיכוי ממס מפני ההכנסה לא הופקה בארצות הברית. 

דוגמא שלישית תושב או חברה ישראל נותנת שירות ייעוץ הנדסי לחברה באוגנדה השירות נעשה בישראל באוגנדה מנכים לחברה 10% מס במקור השירות ניתן בישראל ולכן ההכנסה הופקה בישראל ולכן המיסוי בישראל יהיה רגיל כמו כל תושב ישראל למשל עם זה חברה היא תשלם מס חברות ולגבי המס שנוכה לה במקור באוגנדה היא לא תקבל זיכוי ממס. 

שלומי תורג'מן עו"ד רו"ח התמחות במסים לרבות מיסוי בינלאומי מקרקעין , רחובות. 

אין לראות במאמר זה כייעוץ משפטי אלא זוהי דעתו המשפטית של מחברו.

הכותב הוא עורך הדין ורואה החשבון שלמה תורג'מן

העוסק בהתמחות בחוק מע"מ מס הכנס מיסוי מקרקעין עברות מס והלבנת הון

וייצוג בבתי משפט מול רשות המיסים.

רחוב אלי הורביץ 19 רחובות 077-2103616

Print Friendly, PDF & Email

השאר תגובה

19 − ten =