בימים אלו מתנהלים שני הליכים בבית המשפט אחד בחיפה ע"מ 58418-12-16 ועדו אחד בבית המשפט המחוזי בתל אביב ע"מ 52449-03-17 העוסקים בשאלה

"גדר המחלוקת בערעור היא בשאלה האם כספים המועברים למערערת ממשרד הכלכלה 
כהשתתפות בשכר הלימוד במעונות היום של ילדים להורים מעוטי יכולת, על פי הפרמטרים
שנקבעו בהחלטות הממשלה בעניין זה, מהווים חלק ממחיר העסקה, לפי הוראות סעיף 7 
לחוק מס ערך מוסף, תשל"ג – 1973) להלן – חוק מע"מ )"

המשמעות של המחלוקת היא שאם הסכומים שמעביר משרד הכלכלה למעונות יום כבר כוללים בתוכם את מרכיב המע"מ ובעל המעון לא הוציא חשבונית מס (הכוונה לבעל מעון שהחליט להתאגד כחברה או עוסק מורשה להבדיל ממי שהחליט להתאגד בעמותה) המשמעות היא שכל שקל שהוא קיבל במשך 4 שנות השומה שעשו הוא חייב לחלץ מזה מע"מ ולהעביר אותו למדינה עם הפרשי הצמדה וריבית.

מדוע העוסק לא הוציא בגין התקבולים/ השתתפות משרד הכלכלה חשבונית מס בגין אותם תקבולים?

"על פי הנטען בהודעת הערעור, המערערת סבורה כי כספי ההשתתפות הנ"ל עולים כדי 
"סובסידיה לשכר לימוד לגני ילדים" בהתאם לתקנה 3)א)(1)(ג) לתקנות מס ערך מוסף, 
התשל"ו – 1976) להלן – תקנות מע"מ), המהווה (בין היתר) חריג להוראת סעיף 12 לחוק 
מע"מ, לפיו מחירה של עסקה יכלול כל תקבול שמקבל עוסק, לרבות "תרומה, תמיכה או 
סיוע אחר". 

לשיטת המערערת, עניינה נכלל בתקנה 3 לתקנות מע"מ, שכן מדובר בכספי סובסידיה, 
המועברים אליה ישירות מתקציב המדינה, למטרת שכר לימוד בגני ילדים, ועל כן הללו אינם 
מהווים חלק ממחיר עסקאותיה. עוד טענה המערערת כי עמדת המשיב בהחלטה בהשגה, 
לפיה אין מדובר בתמיכה הניתנת למערערת, אלא להורי התלמידים, מרוקנת למעשה מתוכן 
את הוראת תקנה 3 הנ"ל, וכי אין לאבחן בין כספי תמיכה הניתנים על ידי משרד החינוך לבין 
כספי תמיכה הניתנים על ידי משרד הכלכלה – אלו גם אלו באים בגדר סובסידיה לשכר לימוד 
בגני ילדים."

ואילו בא כוח מע"מ טוען

"לגישת המשיב, המערערת מהווה צינור בלבד להעברת התמיכה בהורי הילדים. המשיב טען 
בהחלטתו בהשגה ובכתב התשובה שהוגש במענה לערעור, כי ההשתתפות בשכר הלימוד של 
ילדים למשפחות נזקקות, הינה מעין תשלום העברה למשפחות מעוטות יכולת על פי 
פרמטרים מסוימים, וכי אין מדובר בסובסידיה המוענקת לגני הילדים עצמם בגין כלל ילדי 
הגן. זאת, בשונה מסובסידיות לשכר לימוד המוענקות לגני ילדים על ידי משרד החינוך, 
בעקבות הרחבת חוק חינוך חובה חינם לילדים בגילאים 4-3 . 
בסעיף 10 לכתב התשובה טען המשיב כי במקרה של תשלומי השתתפות ממשרד הכלכלה 
"אין התייחסות לזהות מקבל שכר הלימוד, המעון, אם הוא עוסק או מלכ"ר ואין ההשתתפות 
נקבעת לפי מבנה ההוצאות של המעון, כי אם , כאמור, לפי ההכנסה של הורי הילד ופרמטרים 
נוספים הקשורים עם המשפחה." 
עמדת המשיב, כעולה מכתב התשובה, היא כי סעיף 12 לחוק מע"מ והתקנות שהותקנו מכוחו 
מתייחסים לתמיכה בעוסק עצמו ולא בלקוח של העוסק."

סעיף 12 לחוק מע"מ קובע בזו הלשון

דין תרומה, תמיכה וכדומה

12.  (א)  תרומה, תמיכה או סיוע אחר (להלן – תקבולים) שקיבל עוסק ייחשבו כחלק ממחיר עסקאותיו; הוראה זו לא תחול על סוגי תקבולים או סוגי עוסקים שקבע שר האוצר.

          (ב)  שר האוצר רשאי לקבוע דינם של התקבולים לענין חשבוניות, ניכויים, רישום בספרי החשבונות של העוסק וכיוצא באלה.

רואים כי עמדת רשות המסים נסמכת על לשון החוק תכליתו של סעיף 12 הייתה להיות כלי אנטי תיכנוני של הפחתת מחיר העסקה והנמכת החשבונית וקבלת כספים בצורה אחרת מענק תמיכה וכדומה בגין השירות או המכירה.

אך עם השנים פרשנות בית המשפט הרחיבה את תכולת הסעיף על כמעט כל תקבול למעשה הוא סעיף של הרחבת בסיס המס ופרישת חבות המס על כלל הפעילות הכלכלית העסקית לרבות תמיכות ותרומות ומענקים משולמים לעוסק כתוצאה מפעילותו העסקית כתוצאה ממנה.

בשל פריסתו הרחבה של הסעיף על כל תקבול למעשה שהעוסק מקבל אזי באה תקנה 3 לתקנות מע"מ אשר מצמצת את תכולתו של סעיף 12.

3. דינם של תקבולים על פי סעיף 12

(א) (1) תרומה, תמיכה או סיוע אחר (להלן – תקבולים), שניתנו במישרין לעוסק מתקציב המדינה למטרות המפורטות להלן, לא ייחשב כחלק מן המחיר:
(א) סובסידיה על מוצרי מזון בסיסיים;

(ב) מענק לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, לרבות תוספת למענק האמור לתעשייה עתירת מדע בתחום העיר ירושלים, לפי המלצת המדען הראשי במשרד התעשיה והמסחר, או מענק לפי חוק עידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980

(ג) סובסידיה לשכר לימוד לגני ילדים; (ההדגשה איננה במקור)

רואים מלשון התקנה במפורש כי סובסידיה לשכר לימו לגני ילדים איננה מהווה תקבול החייב במע"מ אי לכך אין להעביר בגין סובסידיה זו את המע"מ הכלול בא לכאורה

כאן עיקר המחלוקת בין הצדדים בא כוח המדינה מבצע חילוק בין הסובסידיה של משרד החינוך לגנים עד הגיל 3-4 לבין התשלומים של משרד הכלכלה למשפחות מעוטי יכולת. והוא מנסה לקבוע כי השתתפות המדינה לגילאים 3-4 הינה סובסידיה ואילו השתתפות משרד הכלכלה זהו תשלום שעובר ממשרד הכלכלה להורים והם מעבירים זאת לבעל המעון רק שבמקרה הזה למי שיש סמל מוסד הכסף עובר ישירות אליו והוא משמש רק צינור לקבלת הכסף אך מהותית הכסף זהו תשלום של ההורים שניתן בגין שירות ויש לדווח עליו על מרכיב המע"מ הכלול בו לשלטונות מע"מ כמו כל עיסקה/הכנסה אחרת בע"מ רק שהמשלם הוא משרד הכלכלה. טענות המערער היו שמדובר בסובסידיה של משרד הכלכלה.

לדעתי אין צורך ללכת למילון אבן שושן בכדי לראות מהי סובסידיה (זאת בוודאי תעשה כבוד השופטת המלומדת אורית וינשטיין) אך ידוע לכל בר דעת שסובסידיה מגיע לכל האוכלוסיה באופן שווה טול/י למשל מקרה שאדם הולך לקנות חלב שהוא מסובסד לא משנה היכן הוא יקנה אותו בארץ הוא יקבל אותו במחיר מסובסד. אך, מה קורה אם אדם רושם את בנו או ביתו במעון שאין לו סמל מוסד שמתוקצב על ידי משרד הכלכלה. האם בעל המעון "הפרטי" מחויב לקבל את הילד במחיר של בעל מעון מתוקצב.

תשובה. לא ולא.

לדעתי עד המצב יתבהר הייתי ממליץ לבעלי המעון שיש להם סמל מוסד של משרד הכלכלה והוא מוגדר כעוסק במע"מ לשקול להתאגד כעמותה שלא חייבת בדיווחי המע"מ.

אין לראות באמור בדעה זו כייעוץ משפטי.

הכותב שלומי תורג'מן הוא עורך דין רואה חשבון, רחובות.

מתמחה במסים עבירות מס מקרקעין הלבנת הון

Print Friendly, PDF & Email

השאר תגובה

five × three =